ליווי התפתחותי: הזחילה- שלב חשוב בהתפתחות התינוק
הזחילה היא צורת ההתניידות הבסיסית המאפשרת לתינוק, אדם סקרן מטבעו, להרחיב את אופקיו ולקשור קשרים עם סביבתו הקרובה. כמו כל הפעולות הנרכשות בינקות, גם הזחילה היא בסיס עליו יבנו השלבים הבאים בהתפתחות התינוק. ראוי לציין כי בכל שלב, מיומנות תקינה היא תנאי למעבר חלק אל השלב הבא.
יכולת להפעיל בצורה מתואמת יד ורגל נגדיות ("הצלבה"), יכולת גריפה עם הידיים, יכולת העברת משקל מצד לצד - זוהי רשימה חלקית של יכולות ומיומנויות הדרושות לזחילה. חוסר שליטה מספקת באלה, יקשה על התינוק את הזחילה ויעכב את רכישתה. זחילה שנרכשה שלא על בסיס יסודות איתנים תהיה פחות יעילה.
הזחילה מתרחשת בשנה הראשונה לחייו של התינוק. לראשונה הוא יכול לנוע במרחב, בכוחות עצמו ועל פי בחירתו, לחוות את תחושת שלושת הממדים במרחב ולהגיע ליעדים שבחר- אמא, צעצוע או כל דבר מסקרן אחר.
הזחילה היא הערוץ הראשון המחבר את עולמו הפנימי של התינוק אל העולם החיצוני. היא מקנה לו עצמאות, מאפשרת לו בחירה (האם לנוע ולאן), ומזמנת לו התנסויות חדשות.
גופנו מחולק לשני צדדים: צד ימין וצד שמאל, כך שלכל אורכו עובר קו דמיוני הנקרא קו האמצע. ביצוע פעולות משולבות ומתואמות של שני צידי הגוף ("הצלבה"), וביצוע פעולות החוצות את אותו קו האמצע ("חציית קו האמצע"), אלה הן שתי מיומנויות בסיסיות הכרחיות להתפתחות מוטורית תקינה של התינוק, ויש להן השפעה מכרעת על יכולת הלמידה שלו בהמשך חייו. בזחילה מופעלים שני צידי הגוף, ובאמצעותם גם שתי אונות המוח. הפעלת שתי ידיים, שתי רגליים, שתי עיניים ושתי אוזניים גורמת להפעלת החלקים הרלוונטיים שבמוח וכך רוכש התינוק את יכולת ההתמצאות במרחב ואת יכולת ההצלבה, שאת חשיבותן כבר הזכרנו. כתוצאה ממגעו עם משטחים שונים, מתוודע התינוק גם לתחושות השונות.
כמו כל שלב בהתפתחותו, מכינה גם הזחילה את התינוק לשלבים הבאים - ישיבה, עמידה (ע"י חיזוק חגורת הכתפיים), העברות משקל מצד לצד ושיווי משקל, כל זאת תוך כדי תיאום מורכב של תנועות - יישור, כפיפה, רוטציה, כפיפת הברך, הרמת האגן והבטן מהרצפה.
שלושה שלבים בהתפתחות הזחילה: זחילת גחון זחילת שש וזחילת דב.
זחילת גחון - גחון התינוק, כולל הבטן ובית החזה, באים במגע עם הרצפה. על הזחילה להיות סימטרית, בצורה של יד ורגל נגדיות (יד גורפת ורגל נגדית מתכופפת).
לזחילה זו חשיבות רבה בהתפתחות התינוק, אך בהיותה קשה ומאתגרת, מדלגים עליה תינוקות רבים. זחילה זו היא, למעשה, סיכום כל שלבי ההתפתחות מהלידה ועד לרגע הזחילה. היא נרכשת, לרוב, בגיל שישה- שמונה חודשים. תחילה תהיה זחילה זו לא מאורגנת, אך תוך שבוע עד שבועיים היא אמורה להיות כבר תקינה ומתואמת.
זחילת שש - התינוק עומד על ברכיו, שתי כפות הידיים, שתי הברכיים ושתי כפות הרגליים מונחות על הרצפה. גם בזחילה זו מתקדם התינוק בצורה של יד ורגל נגדיות.
זוהי צורת הזחילה הנפוצה ביותר בקרב תינוקות. וגם לה חשיבות רבה להתפתחות תקינה, היות
שהיא מחזקת את חגורת הכתפיים, התורמת, למשל, ליכולת לאחוז מאוחר יותר בעפרון בצורה נכונה.
רכישת זחילה זו מתבצעת בדרך כלל בגיל שמונה- עשרה חודשים ולעיתים מאוחר אף יותר.
זחילת דב (זחילת 4) - מתבצעת כאשר לתינוק ארבע נקודות מגע עם הרצפה: שתי כפות ידיים ושתי כפות רגליים. התינוק מתקדם בעזרת תנועה סימטרית, ידיים ורגליים נגדיות, כשישבנו מורם באוויר.
צורת זחילה זו נפוצה פחות, כיוון שהיא דורשת מיומנות גבוהה יותר של גב התינוק. היא מכינה
את התינוק לעמידה וליציבה נכונות, בכוחות עצמו ולא ע"י משיכת הגוף מעלה (באמצעות כיסא או שולחן), תוך שימוש בגופו ושמירה על שיווי משקל.
צורת זחילה זו נרכשת ממש לפני המעבר להליכה, לתקופה של כחודש ימים. במהלך תקופה זו נוהגים תינוקות רבים להשתמש, לסירוגין, בשתי צורות הזחילה האחרונות- זחילת שש וזחילת ארבע.
בהתפתחות תקינה, רוכש התינוק את צורות הזחילה בסדר בו תוארו לעיל: ראשית זחילת גחון, לאחריה זחילת שש ואחרונה תופיע זחילת הדוב.
תינוקות רבים מסגלים לעצמם צורות התקדמות שונות, שאינן זחילה, כמו קפיצה על הישבן, קפיצת צפרדע, זחילת תולעת ועוד. זחילה לא נכונה היא פחות אפקטיבית, הן מבחינת האפשרויות המוגבלות להתנועע במרחב והן מבחינת המאמץ המיותר הנדרש להתקדמות.
בכל שלב ובכל צורת זחילה, יש להקפיד שהתינוק ילמד את התנועות הנכונות. אם לא הצליח לעשות זאת בכוחות עצמו יש לעזור לו בכך והדבר אפשרי. הדרכה זו חשוב שתינתן בזמן אמת, לפני שיעבור לשלבי ההתפתחות הבאים, אז יכולת התיקון מוגבלת יותר.
לזחילה לא נכונה השפעה שלילית על קצב ההתפתחות של התינוק. מהם העיכובים וממה הם נובעים- על כך בפעם הבאה.
הכותבת, אפרת פינקלר, היא מלווה התפתחותית של תינוקות, בשיטת שלהב
050-7869334 efrat.finkler@gmail.com
